יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

דוסה נובה - לקרוע את הרחבה

להקת דוסה נובה, להקה צעירה ותוססת, עם ביצועים מצויינים וקצב מקפיץ,
חיפשה כיוון קריאייטיבי חדש שישקף את אופי הלהקה, ויאחד את התדמית שלהם באופן שיהיה מזוהה.

הפתרון: כל המוצרים הגרפיים תחת המושג "לקרוע את הרחבה".
בכרטיס הביקור יישמנו את הקונספט פיזית - ניתן לקרוע את הכרטיס באמצעות פרפורציה, והחלק שנקרע משמש כשובר הנחה בהזמנת הופעה.
כשרואים את הפרפורציה על גבי הכרטיס, החשק הוא להשתמש, ליישם, לקרוע את הכרטיס שעליו תמונת הרחבה. הכרטיס ממש מפעיל את מי שמחזיק בו, בצורה הומוריסטית שגורמת לזכירת הכרטיס - והלהקה.

במוצרים הגרפיים שאינם ניתנים לקריעה ממש, כמו המגנט, הקריעה נעשתה באופן גרפי.








יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

דיגיטלי או אופסט? ומה ההבדל?


כשאנחנו ניגשים להדפסת מוצר דפוס, אנחנו בוחרים בשיטה בה נדפיס. איך בוחרים? מה מדפיסים באיזו שיטה? ומה יעלה לי הכי פחות? 
ישנן מספר שיטות דפוס, כל אחת מיועדת למוצרים שונים. כרגע נתמקד בשתיים הנפוצות למוצרי הדפוס הפשוטים שאנחנו מכירים: כרטיסי ביקור, חוברות, פליירים, אריזות נייר ועוד.

אופסט: כמויות גדולות, יותר דיוק.





שיטת דפוס לכמויות גדולות. השיטה נקראת כך בשל ההחתמה ההפוכה (עקיפה) שנוצרת במכונה.
כלומר, בשונה מחותמת שמדפיסה ישר על הנייר, הלוח "מחתים" גליל ויוצר הדפסת " תמונת ראי", והגליל הנ"ל מחתים את הנייר וכך התמונה בכיוון הנכון.
השיטה עובדת על העיקרון של דחיית שמן (צבע שמנוני) ממים.

בניגוד למה שנוטים לחשוב, ההדפסה הנפוצה בכמויות גדולות היא מכנית לחלוטין ולא ממוחשבת.
אם יש תהליך מחשוב במכונת אופסט - הרי הוא מכוון את הלוחות או את כמויות הצבע. ההדפסה עדיין מכנית - כמו פעם. היא מתבצעת על ידי מערכת של גלילים היושבים בתוך המכונה ומעבירים מים, צבע ונייר. הנייר עובר בין מספר יחידות צבע, שהרי תמונה צבעונית נוצרת בדפוס כתוצאה של שילוב 4 צבעי יסוד - CMYK, שהם ציאן, מג'נטה, צהוב ושחור.
לעיתים מוסיפים גם צבע מיוחד - זהב, כסף, פנטון או לכה שקופה.
לעיתים מדפיסים פחות מארבעה צבעים, וחוסכים כסף על לוחות, שהרי כל צבע הוא לוח נוסף.


תהליך ההדפסה מתחיל במכונה נקייה,
הזנת צבע במידה נכונה, הזנת מים, מתיחת והברגת לוחות באופן ישר ומדוייק (פעולה הדורשת מיומנות ודיוק), הזנת נייר, הרצה של נייר ורגיסטרציה = התאמה של הצבעים אחד על גבי השני, כדי שתיווצר תמונה מדוייקת ולא מטושטשת.



















יתרונות:
1.כמות מול מחיר: בכמויות גדולות - המחיר משתלם יותר.
2.דיוק: בגלל יכולת הדיוק - ההדפסה איכותית יותר.
3.צבעים מיוחדים: ניתן להוסיף צבעי פנטון, מטאליים או זרחניים ולהגיע לתוצאות טובות.
4.איכות ההדפסה: צבע ההדפסה עמיד יותר מאשר אבקת הצבע בדיגיטלי.
ניתן לראות זאת אם מקפלים מוצר שהודפס בדיגיטלי והצבע מתפורר ונשבר במקום הקיפול, לעומת אופסט - שבו הצע עמיד יותר. כנ"ל מבחינת מראה ההדפסה. בדיגיטלי תמונה מבריקה ובאור בזויות מסויימות לעיתים יש בה אפקט "נגטיב"ֿ לעומת הדפסת אופסט שגם מול הברקת אור תיראה אחידה וברורה יותר.
5. בהדפסה של פחות מארבעה צבעים - ניתן לחסוך בעלויות ע"י הדפסת שני צבעי פנטון במקום ארבעת צבעי היסוד - ולחסוך בעלות הלוחות.


חסרונות:
1. שינוי מידע הוא הדפסה נוספת ועליה משמעותית במחיר.
2. גדלים: במכונות הנפוצות ניתן להדפיס עד גודל סטנדרטי של גליון 70x100 ס"מ.
3. איטי יותר. בשל תהליך העבודה, סביר להניח שלא תוכלו להדפיס מהיום להיום.


קישור: פוסט בתמונת על תהליך ההדפסה



דיגיטלי - מעכשיו לעכשיו, כמויות קטנות



שיטת ההדפסה הדיגיטלית - במכונות הנפוצות יותר, דומה למדפסת הביתית שלכם מבחינת העיקרון.
4 טונרים של צבע: CMYK, שהם ציאן (כחול) מג'נטה (ורוד עז) צהוב ושחור. (יש גם מכונות דיגיטליות העובדות בשיטת הזרקת דיו).
בשיטה הדיגיטלית אפשר להדפיס בכמויות קטנות, אפילו עותק אחד, והמחיר הוא ביחס ישר לכמות העותקים.
השיטה מתאימה בעיקר אם מדפיסים כמויות קטנות, או מידע משתנה.

יתרונות:
1. אפשרות להדפיס בכמויות קטנות. 
2. מהירות: מזינים קובץ, מגדירים במחשב נייר, ואפשר להדפיס מייד, בלי הכנות מרובות כמו באופסט.
3. מידע משתנה: ניתן להדפיס מספר יחידות ובכל אחת מידע שונה - המחיר ישאר לפי כמות היחידות המודפסות.
4 נקיון: אין צורך לשטוף מכונה, לנקות בנפט, להתלכלך בצבע.
5. ידידותי למשתמש: קל ללמוד להשתמש במכונות אלה. אין צורך במיומנות נרכשת מיוחדת.
6. גדלים: ניתן להדפיס במגוון גדלים, למשל רולאפים, שלטים גדולים, ביתני תערוכות, מדבקות עיטוף לרכבים ועוד.

חסרונות:
1. כמויות: אם רוצים כמות שניתן להדפיס באופסט - תדפיסו באופסט. בדיגיטלי יצא לכם יותר יקר.
2. דיוק: מכונה דיגיטלית רגילה אינה בעלת יכולת רגיסטרציה מדוייקת. אם מדפיסים כרטיס דו צדדי, למשל, סביר שתהיה סטייה והצדדים לא ינוחו במדוייק זה על זה. כאמור יש מכונות בעלות רמת דיוק גבוהה, אך עדיין לא נמצאות בכל לשכת שירות. אם מדפיסים בדיגיטלי מוצר הדורש דיוק, כדאי למצוא מקום שיש לו מכונה מתאימה.
3. אין צבעים מיוחדים. אם רוצים צבע כסוף, למשל, צריך להדפיס על נייר כסוף ולעצב בהתאם.

השיטה הדיגיטלית ממשיכה להתקדם ולהתפתח, ובמשך הזמן הפערים ברמת הדיוק שלהן- גם מבחינת רגיסטרציה וגם מבחינת צבעים - מצטמצמת. כדאי להישאר ערים לשינויים.

אם יש לכם שאלות על דפוס, אני כאן :)

יום ראשון, 13 בספטמבר 2009

שנה טובה ומתוקה!

לכל המבקרים בבלוג, התחלה מתוקה בתשלומים :)




לעוד שנות טובות הקליקו כאן. אתם מוזמנים לשלוח אותן למי שתרצו.

יום רביעי, 15 ביולי 2009

למה לצאת מהקופסא? היא דווקא מגניבה

נכון שאתם חולים על קופסאות פח?

פרוייקט "לצאת מהקופסא" של לירון הרשקוביץ ומיכל נעים
יצר סדרה של 10 קופסאות פח מגניבות ומעוצבות לרגל 100 שנה לעיר תל-אביב.
על הפרוייקט עבדו בהתנדבות מלאה יוצרים, מפיקים, צלמים ועוד, שהחליטו שקופסאות פח זה מגניב, ולמה לא לחגוג ככה 100 שנה לתל-אביב, שכולה אפופה נוסטלגיה של קופסאות ומזוודות. ההתגייסות היא גם לטובת עמותת "קו-הזינוק", שלה ייתרמו ההכנסות ממכירת הקופסאות. לאתר הפרוייקט: http://outbox.org.il

בין המעצבים: המאיירת הנפלאה רחלי פלאוט, דני "הטייס" (נכון, זה מהפונטים), גד חכימי מלך הארנבים המגניבים, אני, (נראה אתכם מזהים את שלי) ועוד מעצבים מוכשרים. העיצובים נבחרו ע"י זאב אנגלמאייר, דוד טרטקובר, איציק רנרט, סרג' תירוש, יעל לוטן ומיכל סהר.

אז מה יהיה?
ביום שישי, ה-28 באוגוסט 2009, בין 11:00 ל-16:00 בשדרות בן גוריון
(בקטע רחוב דיזינגוף לכיוון ריינס)
יתקיים הפנינג גדול של קופסאות ותל-אביב.
במקום תהיה מכירה של הקופסאות במחיר סמלי של 20 ש"ח לאחת.
אנחנו, עשרת המעצבים נהיה שם לחתום על הקופסאות ולהנות מכל מה שמסביב.
במקום תהיה תערוכת קופסאות נוסטלגיות ובעלות ערך היסטורי, כמו קופסת הטבק של חיים נחמן ביאליק ועוד.
הופעות של האמנים יונתן רוזן, דפנה ואלה ארמוני, סי היימן ואחרים - ואם זה לא מספיק, תהלוכת תיפוף ואטרקציות יצירה לילדים :)

הכניסה חופשית!
צאו מהקופסא, אל תגידו פחחחחח.







(תמונות מהיריד הוספו לאחרונה)
הסיקור ב"וואלה!"
http://tlv100.walla.co.il/?w=/204/1543530

יום שני, 22 ביוני 2009

ירושלים בשחור-לבן: ההפקה

גרפיקה? יש. אך עכשיו, איך הופכים אותה למוצר מודפס?
סריקה והעמדה ממוחשבת של הגרפיקה על הלוחות


"העתק שמש" הוא מושג ישן שכוונתו- דמי.
הדפסה דיגיטלית לבדיקת ההעמדה, שכל עמוד יושב במקומו וכד'.
אחרי הדבקות וקיפולים - יש דמי של המוצר. הכל בסדר, יש אישור הדפסה.


אפשר להוציא לוחות.
לפני כניסתו למכנה הלוח מצופה כולו באמולסיה.
החומר המיותר נצרב ממנו ע"י קרני לייזר, שקיבלו את המידע מן המחשב.







הלוח יוצא ממכונת ה"לוטם" וזה מה שמתקבל לאחר הצריבה:
הכחול שנשאר הוא תבליט דק של הגרפיקה.






מרכיבים את הלוח על הגליל המתאים במכונה ומחזקים אותו שיהיה מתוח ולא רופף.




מכוונים את הנומרטור - חלק שהוא מעין חותמת מספרים שמתחברת אל המכונה
וכל גליון שעובר, מדפיסה עליו מספר עוקב.

 הנומרטור מורכב במכונה




הלוח מורכב במכונה (הגליל העליון).
שימו לב שרק החלק של הגרפיקה קיבל צבע שחור (צבע ההדפסה)
יש כאן תגובת מים-שמן. הצבע הוא שמנוני והלוח הורטב במים.

גליל הלוח מחתים את הגרפיקה על גליל הבלנקט (הכחול) שהוא גליל גמיש יותר.
עכשיו הגרפיקה הפוכה, כמו תמונת ראי.
כשהנייר יעבור בין גליל הבלנקט הכחול לגליל הלחץ שבתוך המכונה,
הלחץ ביניהם ייצור עליו את את ההדפסה.





הנייר מוזרם למכונה.
הנייר עובר בין הגליל הכחולבין גליל לחץ, וממש כמו חותמת - מקבל את ההדפסה.




יש הדפסה.

במקרה הזה הודפס רק צבע אחד. כאן אפשר לבדוק רק שאין התפשטות של הצבע יתר על המידה וכד'.
מפה הנייר המודפס עובר לחיתוכים, קיפולים והדבקות, והתוצאות: בפוסט הקודם :)

יום ראשון, 21 ביוני 2009

ירושלים בשחור-לבן (1)

המוצרים שלפניכם הם מדגם מתוך פרוייקט הגמר שלי בחוג להפקות דפוס במכללת-הדסה ירושלים.
מוצר מאוייר המתאר את התחנה המרכזית בירושלים על דמויותיה השונות, הסטריאוטיפיות יותר ופחות, וגם שאלות אמיתיות שנשאלו במודיעין אגד ירושלים, ונרשמו אחת אחת, למשל:
"הכותל פתוח היום?"
"כמה אנשים יהיו באוטובוס לתל אביב בשעה שלוש?"
"מתי 947 של שש ועשרה?"


הדמויות אמנם מחוספסות, ולכל אחת יש את האפיון העוקצני משהו, אך בכל אחת יש גם את החן שלה :)