בעיצוב כמו בבישול

אני נהנית לעצב כמו שאני נהנית לבשל, ומצאתי שיש דמיון רב בין הדברים.

חומרי גלם
יש מי שמגדל בעצמו את העגבניות בגינה, כמו מעצב המאייר בעצמו את הפוסטרים או מטפל בפונטים שלו.
זה נהדר, זו השקעה ואין זו חובה. בשביל להיות מעצב טוב, אפשר פשוט לדעת איפה להשיג את חמרי הגלם ובלבד שיהיו המתאימים והטובים ביותר למשימה.
לא היית מכניס עגבניות מלפני חודש לסלט, נכון?
אז אל תשתמש בתמונות מפוקסלות או לא עדכניות (תמונה של איש במשרד עם תסרוקת ומחשב של שנות השמונים).

יותר מדי תבלינים יקדיחו את התבשיל
אם אתה יודע מה אתה עושה, תעשה את העבודה לעניין.
טבח טוב לא ישפוך תבלינים מכל הבא ליד לתוך התבשיל רק כדי שיראו שהוא עבד.
הוא יבחר את התבלין המתאים ויכניס אותו במידה. גם מתכון שבו מרכיבים בודדים יהפוך בידיו למנה נעימה לחיך ולעין.
עם זאת, כאשרר מכינים אוכל לערב מרוקאי, למשל, ידע השף לתבל בהתאם ולא לעבור את הטעם הטוב.
אין כאן הטפה למינימליזם, פשוט לא צריך להגזים בשום דבר אלא להתמקד בעיקר, כמו שמניחים סטייק בצלחת, אפשר להוסיף לו שתי תוספות שיראו טוב וישתלבו טוב עם הטעם שלו, אבל לא להעמיס. העיקר הוא הסטייק.

המטרה: ליצור חוויה
סוג האוכל שאתה מכין יוצר אוירה.
יש שפים מפתיעים, שגדולתם היא בהכנה לכל אחד את התפריט המתאים לו. הם יכינו ערב בקונספט יפני, עם סושי, יין אורז וקינוחים יפניים מסורתיים, ולערב אחר הם יבשלו איטלקי. השאלה מה מתאים. אלה הם מעצבי התדמית.

שפים אחרים ידועים בסגנון המאוד מיוחד שלהם, ויפנו אליהם כאשר רוצים דווקא אותם, כי אפשר לדעת בדיוק למה לצפות מהם.

תעוזה
מדי פעם כדאי להפתיע עם משהו שונה.

למי מגישים?
יש לך לקוחות קבועים? דע להכיר אותם ואת טעמם.
יש שירצו תמיד להיות מופתעים ופשוט יסמכו עליך שתתן להם משהו טוב,
יש את הלקוח שתמיד רוצה מרק פונגי בלחם ומיץ תפוזים, הזוג שאף פעם לא מרוצה והם תמיד רוצים להחליף את המנה
ואלה שמתלבטים חמישים דקות מול התפריט ובסוף תמיד מזמינים אותו דבר.

אוכל עושים באהבה... תשלימו בעצמכם.

האמת שאני יכולה להמשיך ככה בכיף,
מוזמנים להוסיף משלכם.

בתמונות: ערב מקסיקני וערב יפני