ירושלים בשחור-לבן: ההפקה

גרפיקה? יש. אך עכשיו, איך הופכים אותה למוצר מודפס?

סריקה והעמדה ממוחשבת של הגרפיקה על הלוחות

"העתק שמש" הוא מושג ישן שכוונתו- דמי.
הדפסה דיגיטלית לבדיקת ההעמדה, שכל עמוד יושב במקומו וכד'.

אחרי הדבקות וקיפולים - יש דמי של המוצר. הכל בסדר, יש אישור הדפסה.

אפשר להוציא לוחות.
לפני כניסתו למכנה הלוח מצופה כולו באמולסיה.
החומר המיותר נצרב ממנו ע"י קרני לייזר, שקיבלו את המידע מן המחשב.

הלוח יוצא ממכונת ה"לוטם" וזה מה שמתקבל לאחר הצריבה:
הכחול שנשאר הוא תבליט דק של הגרפיקה.

מרכיבים את הלוח על הגליל המתאים במכונה ומחזקים אותו שיהיה מתוח ולא רופף.

מכוונים את הנומרטור - חלק שהוא מעין חותמת מספרים שמתחברת אל המכונה
וכל גליון שעובר, מדפיסה עליו מספר עוקב.

 הנומרטור מורכב במכונה

הלוח מורכב במכונה (הגליל העליון).
שימו לב שרק החלק של הגרפיקה קיבל צבע שחור (צבע ההדפסה)
יש כאן תגובת מים-שמן. הצבע הוא שמנוני והלוח הורטב במים.

גליל הלוח מחתים את הגרפיקה על גליל הבלנקט (הכחול) שהוא גליל גמיש יותר.
עכשיו הגרפיקה הפוכה, כמו תמונת ראי.
כשהנייר יעבור בין גליל הבלנקט הכחול לגליל הלחץ שבתוך המכונה,
הלחץ ביניהם ייצור עליו את את ההדפסה.

הנייר מוזרם למכונה.
הנייר עובר בין הגליל הכחולבין גליל לחץ, וממש כמו חותמת - מקבל את ההדפסה.

יש הדפסה.

במקרה הזה הודפס רק צבע אחד. כאן אפשר לבדוק רק שאין התפשטות של הצבע יתר על המידה וכד'.
מפה הנייר המודפס עובר לחיתוכים, קיפולים והדבקות, והתוצאות: בפוסט הקודם :)